לא חייבים לנסוע לחו"ל כדי ליהנות מטיול רומנטי
אנחנו עשינו את זה ממש עכשיו ברמת – הגולן והיה וואו
למה שם?
הכרמים עמוסים ענבים והיקבים בוצרים ממש עכשיו את הגפנים וזו הזדמנות נפלאה לחזות בכך (כאילו מתי הפעם האחרונה ראית איך עושים יין?)
וגם על הדרך לשתות כוס יין מדהים (או שתיים) ממש מכאן.
ותקשיבו לי, לקח לנו פחות משעתיים מתל-אביב וזה הרגיש לי טוסקנה.
נסענו ליקב אסף שנמצא מול הכניסה לנחל ג'ילבון (יש שם שלט אי אפשר לפספס – דונט וורי) רק כדי לחזות בבציר הסובניון . זה היה נפלא ומרגש לראות את הבציר ואת כל התהליך הייצור של היין.
מלבד הבציר יש במקום במרכז המבקרים עם חדר טעימות יין, חנות וחדר פרטי לקבוצות ומבנה היקב שהוא מבנה היסטורי משוחזר.
אבל אני מצאתי את עצמי יושב במרפסת מתחת עץ אקליפטוס שותה כוס נוספת של יין ומסתכל על הנוף תוך כדי שאני חושב לעצמי: השלווה הזו עושה לי עור פנים נהדר.
תאמינו לי, לא יודע כמה זמן ישבנו שם על המרפסת, הזמן נוזל בין האצבעות שאתה אוחז בכוס יין ומביט אל נוף יפה.
אחרי שהתעייפנו מהמרפסת ומהנוף עברנו לחדר בבקתות האירוח שנבנו במקום . הבקתות מרווחות ומעוצבות בסטייל וינטג' והכי כיף מיועדות לזוגות בלבד. הם מבינים עניין שם ביקב אסף.
החלק אולי הכי חשוב במקום (חוץ מהיין, כן כן שתיתי שם קצת יין) הוא האוכל: אכלנו ארוחה שווה במיוחד עם גבינות צאן בוטיק – מהגולן שגרמו לי לשלוח יד עוד ועוד אל הצלחת, לחמים טריים כאלו שמתפצחים לך בידיים, היו שם מטבלים מעניינים ואיך לא, עוד יין.
כאילו, מה בן אדם צריך? קצת יין, גבינה טובה, שקט ושלווה וקצת אהבה?
כדי לסיים את החופשה הזו עם תחושה שבאמת סימנו וי ענק על רמת הגולן נסענו לטבול במקווה מים ב"שאר ישוב" בחורשת הנופלים. טבלנו במים הצוננים והיינו לבד לגמרי רק אנחנו, היין, הגבינות הטובות והשלווה הזו , שלו יכולתי הייתי לוקח אותה איתי כל הדרך הביתה ליפו.