סוף שבוע, יש לכם זמן פנוי, בא לכם לטייל, חוויה אותנטית ככול שניתן ואם יהיה בה אוכל טעים זה בכלל יהיה מעולה... ליקטנו עבורכם מספר חוויות שניסינו בעצמנו בעיר הכי מפתיעה- נצרת.
שווקים שווים, סיור בכנסיית הבשורה, רכישות של כלים יפים (ולא יקרים) בייצור עצמי, כנאפה מושלמת, הרכבנו עבורכם את הנסיעה הבאה שלכם לצפון, כל שאתם צריכים הוא רכב, פקל קפה לדרך וכרבולית ללילה, אנחנו נוסעים.
היעד הראשון היה שוק הירקות- ממש בסמוך לכנסיית הבשורה (עליה נספר לכם בהמשך).
הרבה זמן לא נהננו מחוויית שוק כל כך אותנטי עם חומרי גלם טריים שמיוצרים ע"י מקומיים, מזיתים מסוגים שונים ומתובלים ופולי קפה עם טחינה במקום.
אל תוותרו על רכישות התבלינים, מהריחות החזקים שעלו הבנו שמדובר באיכות טובה, הרכבנו לנו לקט תבלינים לקראת חליטות החורף הביתיות שאנחנו הולכים להתפנק איתן.
החלק השווה בשוק מבחינתנו היה ללא ספק מקום בו מכרו כלים אותנטיים לבית, כלי הגשה שנעשו ביד, נפות לניפוי קמח, אבל ללא ספק השיא היה לגלות את מגשי האלומיניום היפהיפיים שלהפתעתנו מוכרים לפי משקל (ולא לפי יחידה), מגש האלומיניום הוא הכלי הייעודי להכנת הכנאפה הפופולארית.
מי שאנחנו קנינו ממנו נקרא "ערסלן כלי אלומיניום", זה הטלפון שלו 050-4478075 תתקשרו, או שתשאלו עליו בשוק.
אחרי השוק המשכנו ל- כנסיית הבשורה או בשמה הרשמי יותר- בזיליקת בשורה. למה בשורה? לפי המסורת הקתולית הכנסייה ממקומת היכן שניצב ביתה של מריה הבתולה, שם בישר לה המלאך גבריאל שהיא צפויה להרות ולשאת ברחמה את ישו, בן האלוהים וזהו מקום קדוש ביותר לנוצרים.
הכנסייה יפה ושווה ביקור.
לאחר הסיור הקצר בנצרת עלינו סוף סוף ל-הוסטל באודם ברמת הגולן, שזהו מקום קבוע בו אנו מתארחים, הרצפה המחוממת, המתנדבים מחו"ל, המטבח הפתוח עם הפנקייק בבוקר והאוויר הקריר בלילה הפכו את ההוסטל באודם לחוויה ממכרת ששווה לחזור כול פעם בשבילה.
את ארוחת שישי עשינו במסעדת T-bone בברכת רם אשר מומלצת ולא רק בגלל האוכל כמו גם בזכות הנוף עוצר הנשימה הפונה לאגם.
לא נעים להודות אבל זה אולי היעד היחידי שלא צילמנו בו...אולי כי האוכל תפס את מלוא תשומת הלב:-)
למחרת נחנו ולקחנו את היום בהילוך נמוך של סוף שבוע,ירדנו מהרמה לכיוון הכנרת שם פגשנו את טלאע'ת
שפינק אותנו בבקלאווה, פיתה עם לבנה, זעתר ושמן זית מעולה! הלבנה היתה מושלמת ושווה חיפוש מחדש, את טלאע'ת פגשנו בכביש מספר 989 ממג'דל שמס לכיוון קריית שמונה (בירידות מהרמה), הוא בהחלט שווה את העצירה.
לא ויתרנו על עצירה לפקל קפה באחד מחופי הכנרת לצד בקלאוות שקנינו בשוק ובעיקר נהננו להוציא אוויר מהריאות ומהתחושה שהתמלאו מצברים לקראת שבוע חדש.
רגע לפני שחזרנו לעיר קינחנו ב-מסעדת 1910 בקיבוץ דגניה שללא ספק מצליחה להביא איכות קולינרית למחוזות הצפון.
המסעדה ממוקמת בחלל השייך לקבוצת המבנים הראשונים בדגניה א' ומנוהלת ביד רמה ע"י השף עודד שוורצברד, אלון הדר ושחר הוכלר. היה לנו טעים בצורה מוגזמת.
מקווים שמצאתם כמה פנינות לנסיעה הבאה שלכם בצפון ופתחנו לכם את הראש על נצרת (ולא רק במיסת הכריסמס הפופולארית),
מצאתם עוד מקומות שווים בנצרת? נשמח שתעלו ותתייגו אותנו.
סעו, טיילו וספרו לנו,
מעדנייה נודדת